מה בין האימונים למירוצי פורמולה 1?

כחובב של ספורט מוטורי אני צופה כעת בעונה החמישית של נטפליקס Formula 1: Drive to Survive

כדי להיות נהג שמגיע לפודיום בפורמולה 1 אתה צריך שהמון משתנים ישחקו לטובתך וכמובן צריך גם להיות נהג בחסד עליון ומזל אף פעם לא מזיק.

במירוצים אלו כנהג אתה חייב פעמים רבות לנהוג על הקצה, על המגבלות, טעות קטנה אחת ואתה יכול למצוא עצמך מתרסק במהירויות של מעל 200 קמ״ש, ללא ספק צריך ביצים של שור כדי לנהוג כך ולחזור הביתה בשלום.

אתם בוודאי שואלים מה הקשר בין מירוצי פורמולה 1 לתכנים שאני מתייחס אליהם כאן , ובכן כמובן שאפשר לציין המון היבטים גופניים ייחודיים שנהגי פורמולה 1 נדרשים להם כדי להגיע לטופ בענף זה, אבל אני דווקא רוצה לקחת את זה למקום אחר לחלוטין.

בניגוד למירוצי הפורמולה 1, באימונים אתה ממש לא רוצה כל הזמן להיות על הקצה, על המגבלות. בראש ובראשונה כי גוף האדם מוגבל ביכולות שלו וכאשר אתה מנסה לקחת אותו אל הקצה הוא עשוי להגיב באופן שלא בדיוק ישרת את המטרות שלך.

אחד מהשילובים הבעיתיים ביותר באימונים הוא שילוב של עצימות גבוהה מאוד עם נפח גבוה מאוד. אתה למעשה מעמיס בצורה משמעותית מאוד בשני מישורים, בו-זמנית, והשילוב הזה, במיוחד אם הוא נעשה לאורך זמן שאינו קצר במיוחד, עלול להתגלות ככזה שיוביל לצרות צרורות.

הדאגה הראשונה היא מפציעה. במהלך אימוני הכוח וההתנגדות אנו מייצרים עומסים על מגוון של מערכות, בראש ובראשונה עומס מכני הפועל על סיבי השריר, הגידים, רקמות החיבור, המפרקים והעצמות. לכל הרקמות הללו יש מגבלות פיזיולוגיות, הן אינן מסוגלות להתמודד עם עומסים בלתי מוגבלים. הבעיה שלא תמיד יש לנו התראה לפני שמשהו רע עומד להתרחש, זה יכול להתרחש בשבריר שניה ואז כמובן כבר לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל לאחור.

הדאגה השניה היא מכניסה למצב של אימון יתר. זהו מצב בעייתי מאוד מכיוון שכדי לצאת ממנו נדרש לתקופת התאוששות ארוכה מאוד וכמובן כזו שתגרור ירידה ביכולות שלנו. זה עשוי להימשך שבועות ואף חודשים, תלוי בחומרת המצב וכמה עמוק נכנסנו לאימון היתר וכמובן גם תלוי באופן שבו אנו פועלים במטרה לצאת ממנו.

לפיכך מי שהוא מה שאני מגדיר כמתאמן חכם יחשוש מאוד, ובצדק, מפציעות ומכניסה למצבים של אימון יתר. החשש הזה עלול גם הוא להוות בעיה מכיוון שפעמים רבות הדרך להימנע מכך היא לבחור לבצע את האימונים באופן שמרני, שמרני מידי, ואז כמובן ההתקדמות שלנו עלולה להיות מאוד איטית, או שכלל לא נצליח לייצר התקדמות.

המורכבות של כל המצבים הללו למעשה יוצרת מצב שבו אנו לא תמיד יודעים איך הכי נכון להתנהל. רבים מהמתאמנים מכירים רק את דוושת הגז וכל מה שהם יודעים לעשות זה לתת פול גז באימונים עד שכמובן הם מתרסקים כמו אותו נהג פורמולה 1 שמשוכנע שהוא יכול לנצח את חוקי הפיזיקה, אבל הפיזיקה מנצחת אותו. מנגד, יש את המתאמנים שממהרים ללחוץ על דוושת הבלמים, לוחצים עליה הרבה יותר מידי ובעוצמה גדולה מידי ואז מתוסכלים מכך שהם אינם מייצרים התקדמות באימונים. מכירים את הנהגים האלו שמתנחלים בנתיב השמאלי ובולמים כל הזמן למרות שאין סיבה לכך? מעצבן נכון? אני פעמים רבות שואל את עצמי מדוע הם בולמים כל הזמן ללא כל סיבה נראית לעין. כנראה שזו סוג של הפרעה, שהרי הם כנראה לא מודעים לכך. כך גם באימונים, יש מי שכל הזמן בולמים ללא כל סיבה וללא כל תועלת בכך.

אני טוען שמאמן טוב ומקצועי הוא אחד שיודע מתי ניתן לתת מנה יפה של גז, אולי אפילו פול גז, אבל שיודע גם להרפות קצת מדוושת הגז ולא פחות חשוב מכך לזהות גם מתי נדרשים לשחרר לחלוטין את דוושת הגז וללחוץ על דוושת הבלמים ואף בבלימה אגרסיבית יותר, אם הנסיבות מצריכות זאת. לעיתים זה גם אומר שממש נדרשים לעצור במקום ולהרים את בלם היד, כי אחרת נמצא עצמנו במדרון תלול מאוד מבלי יכולת לעצור את ההתרסקות שקרבה ובאה.

מסיבה זו אני אישית חושב שלהיות מאמן מקצועי זה במידה רבה כמו להיות אומן. עליך להיות מסוגל להתמודד בו-זמנית עם המון משתנים, לא רק משתנים של האימון כמו נפח ועצימות, אלא גם עם משתנים הקשורים במה שמתרחש מחוץ לחלל חדר הכושר כמו תזונה, התאוששות, רמות סטרס וכמובן השונות הגדולה מאוד שקיימת בין המתאמנים השונים.

אין בנמצא נוסחה שבה לדוגמה נציב:

A + B = C

ונקבל מייד תכנית אימון מוכנה שתהיה מושלמת עבור כל מתאמנ/ת.

מבחינתי תהליך האימון אינו מירוץ של ספרינט, אלא דווקא מירוץ מסוג ultra endurance, מירוץ שמתפרס על פני תקופות ממושכות. אני מעדיף מישהו שייצור התקדמות קטנה יחסית, אבל לאורך זמן, על פני מישהו שייצור התקדמות גדולה מאוד בזמן קצר, אבל אז שיישרף וינטוש את תהליך האימון.

אציג בפניכם שאלה:

האם מי שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה (טסט) יודע לנהוג?

האם ברגע שקיבל את הרישיון שלו הוא כבר נהג שניתן לסמוך עליו שידע כיצד להתנהל במגוון רחב של מצבי נהיגה ובמיוחד במצבי חירום?

אני מניח שרובכם תסכימו איתי שעצם העובדה שיש לך רישיון נהיגה כחוק אינה בהכרח אומרת שאתה מייד הופך לנהג מקצועי היודע כיצד להתנהל בכל מצב.

אם נקביל זאת לאימונים, זה שמישהו יודע נניח כיצד לבצע סקווט בצורה טכנית מצוינת, אינה בהכרח אומרת שהוא יודע כיצד נכון להתאמן. מעבר לביצוע הטכני הנכון עצמו, חשוב ככל שיהיה, יש עוד המון היבטים שנדרשים להקפיד עליהם כדי באמת לייצר את התוצאות הטובות ביותר, תוך כדי שממזערים את הסיכון לפציעה ולכניסה למצבים של אימון יתר.

מסיבה זו לצערי אני רואה רבים שמתאמנים על פניו בצורה טובה, אבל רחוקים מלממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר פעמים רבות מוביל אותם לתסכול ואז השלב הבא הוא פרישה והם אומרים לעצמם שכנראה ענף הספורט הזה הוא לא מתאים להם, הם אולי יטענו שאין להם את הגנטיקה הנדרשת, או ימציאו שלל תירוצים. תכלס, יש להם את כל מה שצריך, הם פשוט מתאמנים באופן שאינו האידיאלי, או רחוק מכך ולכן לא רואים את התוצאות המצופות והרצויות.

אם הם שואלים לדעתי המקצועית, אני בד״כ אמליץ להם להיעזר באיש מקצוע מנוסה, אשר יכול ללוות אותם בתהליך, לחסוך מהם הרבה טעויות ואף התרסקויות, לעלות אותם על נתיב להצלחה, להקנות להם ידע, כלים ותרבות של אימון שהם בבחינת מתנה שלא מפסיקה להעניק לאורך שנים. אני יכול להעיד שברמה האישית ללא המאמן שטיפח אותי כאשר התחלתי להתאמן כנער צעיר, כנראה שלא הייתי מגיע בכלל לעסוק בתחום הזה והוא לא היה עבורי אהבה ענקית כפי שהוא. המאמן שהעניק לי את הבסיס לאימונים וליווה אותי בהתפתחות שלי בשנים הקריטיות הללו, הוא למעשה זה שסלל את דרכי להתמקצעות בתחום זה בו אני עוסק לפרנסתי כבר מעל ל 30 שנים.

היום בעידן בו כל המידע נגיש ואנו מוצפים במקורות מידע מכל עבר יש תחושה שכבר לא נדרשים למומחים ושניתן ללמוד הכל לבד. אז מצד אחד זה נכון, כיום יש גישה למידע מעולה ונרחב, אבל באותה המידה יש גם המון מידע ששווה ערך לזבל. כיום כל אדם יכול לקרוא לעצמו מומחה, מנטור, יועץ, גם אם אין לו בכלל הכשרה או השכלה בתחום. כל מיני אושיות אינסטגרם שיש להם המון עוקבים הופכים למובילי דיעה, רק כמה חבל שהדיעה שהם מובילים היא הדבר הכי רחוק ממקצועיות ומקצוענות אמיתית. מי שאינו בקיא בתחום עלול ליפול קורבן לאינספור מניפולציות זולות, הוא לא ידע לעשות את האבחנה בין עיקר לטפל, בין האמת לשקר, בין הרצון לסייע בלי אינטרסים זרים לבין מה שנעשה כאמצעי לקדם מכירות של נניח איזה תוסף תזונה שממכירתו הכותב יוצא ברווח.

בעיה נוספת היא שלרבים אין יכולת ללמידה עצמית. אנשים לא מבינים שזו יכולת שצריך לרכוש אותה, ללמוד אותה. מי שאכן יודע ללמוד לבד בהחלט יכול להעשיר את עצמו ברמה מטורפת, כל עוד אכן יתבסס על מקורות מידע איכותיים ואשר נאמנים למציאות. מנגד, מי שאין לו את היכולת לכך, גם כל המידע שבעולם לא בהכרח יעזור לו להבין מה נכון לעשות.

במקום זה, כאשר לוואקום הזה נכנס איש מקצוע מנוסה, הוא יכול ללמד, להסביר, לתקן, לחדד את הדברים. לצערנו רבים לא יודעים להעריך, או בכלל להבין את התרומה האדירה שיש לכך עליהם. רבים הם האנשים שלא מבינים שעל טעויות משלמים, התשלום לא חייב להיות בכסף, הוא יכול להיות הרבה יותר יקר מכך, תשלום המגיע מזמן יקר שהושקע ושאינו מניב תוצאות, מאנרגיות רבות שיורדות לטימיון, מפציעות שניתן היה למנוע, מאינספור תסכולים ומצבי דכאון וכדומה.

אני חלילה לא מזלזל בלמידה המתרחשת גם בעקבות ניסוי וטעיה, אני אישית יכול להעיד שלמדתי באופן זה רבות, אך כאמור יש טעויות ויש טעויות, ואם מדובר בטעות קריטית היה רצוי להימנע ממנה מלכתחילה, כי כאמור כל טעות כזו עלולה לגבות מאתנו מחיר יקר, מאוד יקר, לעיתים מחיר יקר מידי מכיוון שכבר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

מהסיבות הללו אני בהחלט חושב שאחת הטעויות הקריטיות היא לחשוב שאתה אינך זקוק למאמן ושתסתדר בכוחות עצמך. לא לכל אדם יש את הכלים להיות המאמן של עצמו, מעבר לעובדה שיש לכך גם המון חסרונות. אני לא ממליץ על ליווי של איש מקצוע רק מכיוון שזה גם התחום בו אני עוסק ומתפרנס ממנו, אני פעמים רבות ממליץ על אנשי מקצוע אחרים בידיעה שאני לא ארוויח מכך שקל, אבל אני באמת ובתמים רוצה לעזור לאותו אדם ולקדם אותו ואני מזהה את הצורך בליווי מקצועי.

בואו ונהיה אמיתיים, מרבית המתאמנים שלנו אינם ולעולם לא יהיו נהגי פורמולה 1 מבחינת התוצאות שלהם באימונים. זה בסדר! לא כולם נועדו להיות אלופים, לא לכולם יש את היכולות לכך, את הרצון והנחישות לכך, את הדרייב המטורף לדחוף עד לקצה ומעבר לו. מרבית ציבור המתאמנים שלנו מגיע עם שאיפות צנועות הרבה יותר, רוצים לרדת במשקל, להתחטב, להתחזק, להרגיש טוב יותר, לשפר מדדים בריאותיים, הם ממש לא בכיוון של לשבור שיאים. מרביתם יסתפקו בלנהוג בסימולטור...

אין משמעות הדבר שהתהליך שלנו איתם לא יהיה מורכב ומאתגר גם מבחינה מקצועית. דווקא משום שמדובר באנשים ״רגילים״, נמצא עצמנו לא אחת נאלצים להתמודד עם החולשות השונות שלהם, יתכן שהם מתקשים לשמור על המסגרת של התזונה, אולי יש להם נטייה לבטל אימונים, לזייף בכל ההיבטים הקשורים להתאוששות. אנו שם כדי להיות עבורם כתף תומכת, אבל גם יד שדוחפת ולעיתים גם יד שנותנת סטירה, ווירטואלית כמובן, אבל כזו שתנער אותם קצת ותחזיר אותם למסלול הרצוי. עלינו לפעול בצורה מושכלת גם בהיבטים הנפשיים, פסיכולוגיים, מנטלים, רגשיים, הרי לא מדובר ברובוטים, אלא בבני אדם.

מי שחושב שלהיות מאמן זו עבודה קלה, כנראה שמעולם לא עסק בכך באמת ובתמים. מדובר במקצוע מאתגר, שוחק, כזה שאני מאמין שחייב לבוא בראש ובראשונה ממקום של אהבה אמיתית לתחום ורצון לעזור לאחרים. מי שמגיע לתחום רק מתוך מחשבה שהוא יעשה ממנו מיליונים כנראה יפרוש ממנו די מהר...

עלינו לשאוף ולהעצים את עצמנו, לקבל את ההערכה הנדרשת על עבודתנו, הרי במידה רבה מה שאנו עושים עם קהל הלקוחות שלנו זה אחד מהדברים שיכולים לעשות להם הכי הרבה טוב, לתרום להם בהמון מובנים ובסדרי גודל משמעותיים מאוד.

תנו לעצמכם טפיחה על השכם, אתם ראויים לכך!

ואם אתם חובבי ספורט מוטורי אני כמובן ממליץ לראות את הסדרה בנטפליקס, היא עשוייה לקסום גם למי שספורט מוטורי הוא לא בהכרח ה cup of tea שלהם מכיוון שיש שם המון היבטים נוספים מעניינים מאוד.